ISRAEL'S SCIENTIFIC ACHIEVEMENTS EXCEED ITS SIZE FIVE FOLD (HEBREW ARTICLE)

11/06/2007
ISRAEL'S SCIENTIFIC ACHIEVEMENTS EXCEED ITS SIZE FIVE FOLD (HEBREW ARTICLE)

"העוצמה המדעית של ישראל גדולה פי 5 מגודלה האמיתי"
פיטר שטרן, עורך בכיר ב"סיינס", סוקר בשיחה עם "גלובס" תיאוריות מרתקות בתחום חקר המוח
גלי וינרב 7/6/2007
אם הייתם צריכים הוכחה מדעית לכך שהמדע בישראל הוא תחרותי גם בעולם, פיטר שטרן, עורך בכיר לתחום מדעי המוח בעיתון "סיינס", מוכן לתת הוכחה חצי-מדעית, לפחות, לכך.
"יש לי מין תחביב קטן, לספור בכנסים כמה מדענים יש מכל מדינה. בנוסף, אני סופר כמה אנשים מכל מדינה היו מעורבים בהגשת מאמרים ל'סיינס' ובעריכה שלהם. מצאתי מדינות סמוכות, דומות מאוד בסוג האוכלוסייה, בנוף, בתרבות, ואחת היא מעצמה מדעית והשנייה לא. הולנד ובלגיה למשל; הולנד פעילה מדעית הרבה יותר מבלגיה. לגבי ישראל, מצאתי כי השפעתה המדעית גדולה פי חמישה מהאוכלוסייה שלה. ישראל משפיעה יותר מספרד, שבה יש 45 מיליון תושבים".
שטרן נמצא בישראל לרגל כנס שעורכת חברת יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית. שטרן חושב שלהיות גדולים מספרד זה הישג מדהים, אך לאחר שהוא מבין שזה אולי לא יספק את הישראלי הממוצע, הוא מוסיף: "אני יכול לחשוב תוך שנייה על עשרה מדענים ישראלים המובילים את האקדמיה בתחום שלי בעולם. השאלה היא רק אם תקבלו אותם בחזרה".
זיכרון, שינה, חלום
כעורך "סיינס", האחראי על תחום מדעי המוח, שטרן יודע כנראה על מה שקורה בתוך הגולגולת של כל אחד מאיתנו הרבה יותר מאיתנו. עם זאת, רוב התחום הוא עדיין ארץ לא נודעת. "מדענים בתחום החלל יכולים היום לנבא היכן יהיה כוכב הלכת יופיטר עוד מיליון ו-12 אלף ואחת שנים ויום, בדיוק של מילימטרים, אבל מדעני המוח לא יודעים לומר, למשל - מדוע אנחנו ישנים? מדוע אנחנו חולמים?
" מדוע באמת?
"אין לנו שום סיבה פיזיולוגית המחייבת אותנו לישון. הרפואה כבר הגדירה שמבחינת הגוף לבדו, אנחנו יכולים להיות ערים 24 שעות ביממה. והרי לישון זה מסוכן! אתה חסר הכרה לכמה שעות ונתון לחסדי כל איתני הטבע.
"יש המון תיאוריות טובות שפותחו כדי לענות על השאלה. ההתחלה של התשובה היא כי השינה היא תהליך שקשור בזיכרון. ידוע, למשל, שאנחנו זוכרים חומר למבחן הרבה יותר טוב אם ישנו בין הלימוד לבין המבחן, מאשר אם לא ישנו. פעם חשבו ששנת החלום היא השינה האחראית ללימוד. היום חושבים שזו כנראה דווקא השינה העמוקה, שבה אין חלומות". איך בדקו את זה? למשל בניסוי הבא, שהתפרסם ב"סיינס" השנה: "נתנו לבני אדם ללמוד חומר - ותוך כדי כך פיזרו סביבם ריח כלשהו, שלא היה קשור לחומר הנלמד. כשהם ישנו, פיזרו סביבם את אותו הריח, סוג של תזכורת לכך שלמדו משהו. נמצא כי אותם נבדקים שהריחו את הריח בשינה, באמת זכרו טוב יותר את החומר הנלמד, וכי אלה שהריחו אותו דווקא בתקופת השינה העמוקה, זכרו אותו הכי טוב, יותר טוב מאלה שהריחו אותו בשלב שינת החלום".
תחום הזיכרון קרוב מאוד ללבו של שטרן. "אחד הדברים המעניינים שעלו בעשורים האחרונים הוא השאלה מדוע כשאתה לומד משהו חדש, ההתחלה מאוד קשה, אך ככל שאתה יודע יותר על התחום, הלימוד נהיה קל יותר. התיאוריה היא שזה כמו פאזל. קשה למצוא בהתחלה שתי חתיכות לחבר זו לזו, אך ברגע שהרוב מחובר, קל יחסית לשלב חלק חדש. ואכן, כשלימדו עכברים ללכת במבוך ואז שינו משהו במבוך, הם הצליחו להסתדר הרבה יותר טוב מאשר עכברים שלא הכירו את המבוך כלל. החידוש המרתק בתחום הוא שגילו שגם עכברים שגדעו את החלק במוח שלהם ששמו היפוקמפוס והוא מוכר כאחראי על יצירת זיכרונות חדשים, הצליחו לזכור את העקרונות של המבוך ולהוסיף פרטים חדשים, גם כשלא היו מסוגלים בשום אופן ללמוד מבוך חדש.
"יש חולה בארה"ב שעבר אירוע מוחי ואיבד רק את ההיפוקמפוס. אותו בחור זוכר דברים מן העבר, אך לא מסוגל לזכור דברים חדשים. עתה בודקים מדענים אם ניתן ללמד אותו דברים חדשים אם מקשרים אותם למה שהוא כבר יודע. הבחור הזה חזר לעיר הולדתו עם עוד כמה חברים, שכולם ראו את העיר הזו בפעם האחרונה לפני 20 שנה. דווקא הבחור הצליח לנווט בעיר באופן המוצלח ביותר, למרות שינויים שחלו בעיר. הזיכרון המקורי שלו לגבי העיר היה הכי חזק, כי השנים לא הצליחו לשבש אותו".
" מדוע הזיכרונות של החברים השתבשו?
"בשנים האחרונות אנחנו רואים שזיכרונות לא נאגרים לנצח באותה צורה, אלא יש שינוי בזיכרון גם אחרי שנוצר. נמצא כי כשמעמתים אנשים עם צילום של אירוע שהתרחש רק לפני שנה, יש הבדלים עצומים בין האופן שבו הם זוכרים את האירוע לבין מה שבאמת קרה. הם לא רק שוכחים, אלא מוסיפים ומשנים פרטים שאינם קשורים. כנראה שכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו, אנחנו כאילו מוציאים אותו מן המאגר לטווח ארוך, ואז יש סכנה שנשמור אותו מחדש בצורה לא נכונה. כיום המדע מסתכל על דרכים לנצל את הדבר לטובתנו, למשל כדי לשנות זיכרונות טראומטיים".